כמה מילים על דבש

חומר הגלם ליצור הדבש הוא צוף הפרחים הנקרא גם נקטר. צוף זה מופרש מבלוטות באזורי הפריחה של הצמח הנקראות צופנים. הרכב הצוף מתבסס על כ 60-90% מים, סוכרים, חומצות אורגניות שונות וכן כמויות משתנות של ויטמינים ומינרלים.

הדבורים אוספות את הצוף, מאחסנות אותו בזפק (שק קטן באזור הראש) ומיד מתחילות להפריש לתוכו אנזימים המפרקים את הדו סוכרים שבצוף (סוכרוז ומלטוז) לחד סוכרים (פרוקטוז וגלוקוז)

עם הגיען לכוורת הן פורקות את הצוף לתאי הדונג המשושים שם הוא מאוחסן בטמפרטורה של כ- 35 מעלות צלסיוס עד שכמות המים שבצוף יורדת מתחת ל- 20%. בשלב זה חותמות הדבורים את תאי הדונג בשעווה והדבש שבפנים מוכן לאכילה.

מדוע דבש מתגבש?

בדבש אותו מפיקים מהכוורת נמצאת תמיד גם אבקת פרחים בריכוזים קטנים.

בבוא החורף, כשהטמפרטורות יורדות משמשת אבקת פרחים זו כמוקד התגבשות- מרכיבי הדבש מתלכדים סביב גרגרי אבקת הפרחים בעקבות קשרים אלקטרוסטאטיים בניהם.

במקומות מסוימים נוהגים לחמם את הדבש לטמפרטורות גבוהות מאוד על מנת לשמור אותו במצב נוזלי בכדי שיעבור בקלות בצנרת ובמסננים של המפעל. חימום זה פוגע בערכו התזונתי של הדבש שכן בטמפרטורות גבוהות אלו נהרסים חלבונים וויטמינים רבים המצויים בדבש. אם כך, דבש שהולך ומתגבש עם חלוף הזמן מעיד על כך שהמוצר אמיתי ולא עבר חימום. לאחרונה החלו מכוורות בוטיק רבות לציין על גבי מוצריהן כי הדבש מתוצרתן איננו מחומם בתהליך ההפקה.

מהו הערך התזונתי של הדבש?

בדבש מצויים רכיבי מזון חיוניים החשובים לחי כמו לצמחים, ומכאן ברורה העדפת השימוש בדבש להמתקה על פני הסוכר הלבן שאין בו דבר מלבד סוכרוז צרוף. מה עוד שלמרות שהדבש מתוק עד פי שלושה מהסוכר הוא מכיל 320 קלוריות במאה גרם, בהשוואה ל400 קלוריות בסוכר, לכן הוא נחשב כממתיק טבעי מעולה.

הדבש דל בחומצות שומן, וניתן למצוא בו את הויטמינים B1 (תיאמין),B2 (ריבופלאבין), B3 (ניאצין), B5 (חומצה פאנטוטאנית), B6 (פירידוקסין), B8 (ביוטין), B9 (חומצה פולית) וויטמין C (חומצה אסקורבית).

כמו כן מצויים בו המינרלים: סידן, זרחן, מגנזיום, מנגן, כלור, ברזל, נחושת, אשלגן, צורן, גפרית, נתרן ועוד.

סגולות מרפא

אומרים שלדבש סגולות מרפא, האם זה נכון?

הדבש מוכר ברפואה העממית כתרופה בעלת פעילות מחטאת והוא יעיל כנגד חיידקים ופטריות. הדבש מסייע לריפוי פצעים בפה ולמניעת דלקות חניכיים, בין היתר עקב נוכחות האנזים גלוקוז אוקסידאז, אנזים המסייע ביצירת מי חמצן אשר מעכבים התרבות חיידקים בפה ובחניכיים. בנוסף, מכיוון שהדבש הוא חומצי יחסית, יש בו יעילות רבה לעיכוב גדילתם של חיידקים ופטריות גם על העור. מריחת דבש על פצעים, כיבים וכוויות, מונעת התרבות מיקרואורגניזמים מזיקים וגורמת להשמדת חיידקים ופטריות בפגעי העור, ללא צורך בתוספת תכשירים אנטיביוטיים.

גם בריפוי מערכת העיכול יש לדבש ערך גבוה. בשל הרכבו המיוחד עם תכולת סוכרים גבוהה ורמה גבוהה של נוגדי חימצון, מסייע הדבש במצבים של כיב קיבה (אולקוס), לשיקום השכבה הרירית העשויה מגליקופרוטאין (חלבון וסוכר) אשר מצפה את הקיבה ובכך מפחית את שיעור התפתחותם של חיידקים מזיקים במערכת העיכול.